How do you say “have a great day” in Hebrew? In English it’s so easy, but in Hebrew you have to take into account a few different things, like the gender of what you’re wishing. Guy Sharett teaches us some useful formulas, and tells us a story about an interesting wedding that didn’t end like it started… Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: She-yihye lach tov – May you be well – שיהיה לך טוב Ani me’achel lecha she-yihye lecha achla yom – I wish that you have a great day – אני מאחל לך שיהיה לך אחלה יום She-yihye lecha achla yom/she-yihye achla yom/achla yom – May you have a great day ahead – שיהיה לך אחלה יום/שיהיה אחלה יום/אחלה יום Achla shavua – Great week; Have a great week – אחלה שבוע Achla mishmeret – Have a great shift – אחלה משמרת Achla yom she-yihye – Have a great day – אחלה יום שיהיה She-yihye achla tiyul – Have a great trip – שיהיה אחלה טיול She-yihye sofash naim/Sofash naim – Have a great weekend – שיהיה סופ”ש נעים/סופ”ש נעים She-tihye achla mesiba – Have a great party – שתהיה אחלה מסיבה She-tihye achla hufsha/achla hufsha – May you have a great holiday – שתהיה אחלה חופשה/אחלה חופשה She-yihyu shvu’ayim kalim – May you have two easy weeks – שיהיו שבועיים קלים She-yihye rak tov / Rak tov she’yihye lecha – May it be only good – I wish you all the best and nothing but the best – שיהיה רק טוב Ani me’achel, me’achelet, anachnu me’achlim/me’achlot – I wish, we wish – אני מאחל, מאחלת, מאחלים, מאחלות Ani me’achel lecha yomuledet same’ach – I wish you a happy birthday – אני מאחל לך יומולדת שמח Ani me’achelet lecha she – I wish you that… – …אני מאחל לך ש She-ya’avor be-kalut – May it pass easily – שיעבור בקלות Mabruk – Congratulations – מברוכ Mabruk al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוכ על הדירה החדשה She-yihye rak be-mazal – May it be only with luck –שיהיה רק במזל Tehene/Teheni/Tehenu – Enjoy – תהנה/תהני/תהנו Tevale/Tevali/Tevalu – Have a good time – תבלה/תבלי/תבלו Levalot, biluy – pastime, recreation – לבלות, בילוי   Playlist and Clips: Kobi Aflalo – She-yihye Lach Tov (Lyrics) Dana Lapidot – Rak Tov (Lyrics in clip) Sarit Haddad – Me’achelet Lecha (Lyrics) Itzik Kala – She-yihye Rak Be-mazal (Lyrics) Yoav Yitshak – Tschokam Shel Yeladim (Lyrics)   Glossary: Ulam Smachot – Event Hall – אולם שמחות Tsevet – Team – צוות Nifredet – Separate – נפרדת Haft’aa – Surprise – הפתעה Porka – Was dismantled – פורקה Mehitsa – Barrier – מחיצה

Streetwise Hebrew

#96 May Every Day Be a Streetwise Day! (Rerun)

Does it make sense to dedicate an entire podcast episode to… nothing? Yes, yes it does! The word כלום, which means “nothing,” often comes in the form of a double negative. Guy explains. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kloom lo noge’a bi – Nothing touches me – כלום לא נוגע בי Kloom lo kore li – Nothing happens to me – כלום לא קורה לי Kloom lo over oti – Nothing goes through me – כלום לא עובר אותי Kloom lo ta’im me-az she-hu azav – Nothing tastes good since he left – כלום לא טעים מאז שהוא עזב Ein li chuts mimech kloom – I have nothing but you – אין לי חוץ ממך כלום Yesh ochel ba-bayit? Ein kloom – Is there any food at home? There’s nothing – יש אוכל בבית? אין כלום At lo omeret kloom – You say nothing – את לא אומרת כלום Amarta mashehu? Lo, kloom – Did you say anything? no, nothing – אמרת משהו? לא, כלום Ma ratsita kodem? Kloom – What did you want before? Nothing – מה רצית קודם? כלום Ani lo poched kvar mi-kloom – I am not afraid of anything anymore – אני לא פוחד כבר מכלום Lifhod/lefahed mi-mashehu – To be afraid of something – לפחוד/לפחד ממשהו Asiti aruchat erev mi-kloom – I made dinner out of nothing – עשיתי ארוחת ערב מכלום At mitsa’eret al mashehu? – Do you regret anything? – את מצטערת על משהו Lo, ani lo mitstaeret al kloom – No, I don’t regret anything – לא, אני לא מצטערת על כלום Kloomnik, kloomnikit – A nobody, a loser – כלומניק, כלומניקית   Playlist and Clips: Efrat Gosh – Kmo She-ze Haya (lyrics) Keren Peles – kloom Lo Ta’im (lyrics) Rami Kleinstein – Huts Mimech kloom (lyrics) Dana Berger – At Lo Omeret kloom (lyrics) Shlomo Gronich & Danny Robas – An’lo Poched Kvar Mi-kloom (lyrics) Kibbutznikim – Kloomnik Arik Einstein – Biglalech (lyrics) Ep. 136 – Double negative 

#347 “I Didn’t Do Nothing!”

Every so often, Israeli tax authorities launch a public campaign targeting tax evaders. So how do we say in Hebrew evaders, evade, evasion, and other goodies from root עלמ in the hif’il verb format? Guy explains. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ma’alim – Hiding something, evading – מעלים Ma’alimei mas – Tax evaders – מעלימי מס “Kshe-ata ma’alim mas, ata pog’ea ba-hinuch, ba-bri’ut, ve-ba-bitachon shelanu” – When you evade tax, you harm our education system, our health system and our national security – כשאתה מעלים מס, אתה פוגע בחינוך, בבריאות, ובביטחון שלנו Ma’alim – 1. Evading, verb, present tense, hif’il, masculine, singular 2. Evader, noun, masculine, singular. Mivtsa neged ma’alimei mas – An operation against tax evaders – מבצע נגד מעלימי מס “Zchor, ha’alamat mas hi pesha chevrati” – Remember, tax evasion is a social crime – זכור, העלמת מס היא פשע חברתי Ha’alama – Evasion – העלמה Ha’alamat mas – Tax evasion – העלמת מס Ha’alamot mas – Tax evasions – העלמות מס Zichru – Remember (Imp. pl.) – זכרו Bo’u nizkor – Let’s remember – בואו נזכור Anashim she-ovdim be-shachor – People who work in black, without giving receipts – אנשים שעובדים בשחור Hem ma’alimim esrot miliardei shkalim – They evade tens of billions of shekels – הם מעלימים עשרות מיליארדי שקלים Lehazmin mishehu – To invite someone – להזמין מישהו Lehazkir mashehu – To mention something – להזכיר משהו Hoshev leha’alim mas? Tachshov shuv – Thinking about evading tax? Think again – חושב להעלים מס? תחשוב שוב Leha’alim ayin – To look the other way, to willingly ignore – להעלים עין Al ta’alimu ayin mi-ze – Don’t ignore this – אל תעלימו עין מזה Lifamim tsarich lada’at leha’alim ayin – Sometimes you need to know to look the other way – לפעמים צריך לדעת להעלים עין Eich ma’alimim chatchkunim – How can we hide pimples – איך מעלימים חצ’קונים Eich ma’alimim kmatim ba-panim – How do you hide face wrinkles – איך מעלימים קמטים בפנים Ze mamash he’elim li et ha-kmatim – It really banished my wrinkles – זה ממש העלים לי את הקמטים Eich ma’alimim sritot ba-rechev – How can I conceal scratches from a car – איך מעלימים שריטות ברכב Eich ani ma’alim et ze – How do I make it go away? – איך אני מעלים את זה Mi he’elim li ta-i-pad? / Mishehu he’elim li ta-ipad – Who/Someone took my ipad without my permission? – מי העלים לי ת’אייפד/מישהו העלים לי ת’אייפד Ha’alamat re’ayot – Withholding evidence – העלמת ראיות Mishehu he’elim et ha-re’ayot – Someone withheld the evidence – מישהו העלים את הראיות Ha-re’ayot hu’almu – The evidence was withheld – הראיות הועלמו   Playlist and Clips: Anti tax evasion campaign 1 Anti tax evasion campaign 2 Anti tax evasion campaign 3 Meir Ariel – Avarnu et Par’oh, Naavor gam et Ze (Lyrics) Ep. 311 – Lifgo’a  

#346 Going After Tax Evaders

The word נעלם means ‘disappeared’ or ‘is missing.’ In hitpael, the meaning becomes ‘to ignore,’ useful when you need to ignore someone, some thing, or more specifically in our case, dogs. We’ll also cover what to do when you accidentally send someone a text message meant for someone else entirely. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Gidi ata mit’alem mimeni” – Gidi, you’re ignoring me – גידי, אתה מתעלם ממני Lehit’alem mi-mishehu o mi-mashehu – To ignore someone or something – להתעלם ממישהו או ממשהו Hit’almut mi-klavim – Ignoring dogs – התעלמות מכלבים Hitchadshoot – Regeneration – התחדשות Lehit’alem me-ha-kelev – To ignore the dog – להתעלם מהכלב Nichnasim ha-bayita ve-pashut mit’almim – When you come home, just ignore them – נכנסים הביתה ופשוט מתעלמים Im atem mit’almim me-ha-be’aya, atem helek mimena – If you ignore the problem, you’re part of it – אם אתם מתעלמים, אתם חלק מהבעיה Mi-samim lo mit’almim – You don’t ignore drugs – מסמים לא מתעלמים Tit’alem, tit’almi, tit’almu – Ignore (Imperative) – תתעלם, תתעלמי, תתעלמו Titalem mimenu – Ignore him – תתעלם ממנו Sori, shalachti be-ta’ut, tit’alem/tit’almi/titalmu – Sorry, I sent it by mistake, ignore it – סורי, שלחתי בטעות, תתעלם/תתעלמי/תתעלמו Nehag, al titalem me-holech ha-regel – Driver, don’t ignore the pedestrians – נהג, אל תתעלם מהולך הרגל Maarechet yechasim alima ve-mesukenet – A violent and dangerous relationship – מערכת יחסים אלימה ומסוכנת Al tit’almi – Don’t ignore – אל תתעלמי Al tit’almi me-ha-simanim – Don’t ignore the signs – אל תתעלמי מהסימנים   Playlist and Clips: Sharon Lifshitz – Gidi (lyrics) Hit’almut me-ha-kelev – Ignoring the dog Mi-samim lo mit’almim Al tit’alem me-holech ha-regel – Don’t ignore the pedestrians Al tit’almi – Don’t ignore this Yoni Bloch – Ahrayut (lyrics)

#345 Just Ignore It

The Hebrew word נעלם means ‘disappeared’ or ‘is missing,’ and in order to use it in different contexts, you’ll need to know how to conjugate it. Also, what can science tell us about creating a real cloak of invisibility? Please don’t disappear on us! As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ne’elam li ha-nayad – My phone has disappeared – נעלם לי הנייד Mishu ra’a oto – Has anyone seen it? – מישהו ראה אותו Ne’elma li ha-mitriya – My umbrella disappeared – נעלמה לי המטרייה Ne’elmu li ha-maftechot – I can’t find my keys – נעלמו לי המפתחות Koev li ha-rosh – I have a headache – כואב לי הראש Ne’elam lo ha-sha’on – His watch disappeared – נעלם לו השעון Gvarim she-ne’elamim – Men who disappear – גברים שנעלמים Shtei mishva’ot im shnei ne’elamim – Two equations with two variables – שתי משוואות עם שני נעלמים Lle’an ne’elamta? – Where did you disappear – לאן נעלמת “Efo ne’elamta/ne’elamt/ne’elamtem” (Slang) – Where did you disappear? – לאן נעלמת, נעלמת, נעלמתם “Lehealem bach” – To disappear in you – להיעלם בך Nif’al: Nichnas, lehikanes – נכנס, להיכנס Le-he-a-lem – To disappear – להיעלם Le-he-a-nesh – To be punished – להיענש Le-he-a-rech – To be conducted – להיערך Le-he-a-sot – To be done – להיעשות Ha-negif tsarich le’he’alem min ha-olam – The virus should disappear from the face of the earth – הנגיף צריך להיעלם מן העולם Ha-nehagim tsrichim lehealem min ha-olem – Drivers should disappear from the face of the earth – הנהגים צריכים להיעלם מן העולם Al te’alem, al ta’uf – Don’t disappear, don’t fly off – אל תיעלם, אל תעוף He’almut – Disappearance – היעלמות Glimat he’almut – A cloak of invisibility – גלימת היעלמות   Playlist and Clips: Ha-bachur ne’elan (The guy disappeared) Ne’e’lamim (math) Avraham Tal & Marina Maximilian Bloomin – Lehe’alem Bach (lyrics) Noa Kirel – Hatsuf (lyrics) Glimat He’almut

#344 Anyone Seen My Keys? They’ve Disappeared!

The Hebrew word נסיעה, which means a ride, drive, or trip, comes in handy in a country like Israel, where it often seems like everyone’s away on a trip or they can’t stop talking about planning their next one. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery's full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Masa (m.), masa’ot – Journey, journeys – מסע, מסעות Mas’ot ha-tslav – The Crusades – מסעות הצלב Linso’a – To travel – לנסוע Nesi’ah tova – Have a good trip – נסיעה טובה Yesh li nesi’ah me-ha-avoda – I have a work-related trip – יש לי נסיעה מהעבודה Nesi’at asakim – Business trip – נסיעת עסקים Masa asakim – Business trip (archaic) – מסע עסקים Ani be-nesiah karega – I am driving right now – אני בנסיעה כרגע “Tagid shalom le-Moshe, hu po iti ba-oto” – Say hi to moshe, he’s with me in the car – תגיד שלום למשה, הוא פה איתי באוטו Nesi’at mivchan – Test drive – נסיעת מבחן Hi kol ha-zman be-nesi’ot – She’s away all the time – היא כל הזמן בנסיעות Doch nesi’ot – Travel report – דו”ח נסיעות Bituach nesi’ot le-chul – Travel insurance – ביטוח נסיעות   Playlist and Clips: Sagiv Cohen & Tal Segev – Nesi’ah Tova (lyrics) Nesiat mivchan Bituach nesiot Ep. 186 – English version; Hebrew version

#343 Did I Tell You Where I’m Traveling to This Summer?

It’s summertime and everybody is going somewhere for hofesh, holiday. That being the case, let’s talk about flights, package deals and checking-in –Hebrew style. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hofesh – Holiday –חופש Ha-hofesh ha-gadol – The summer holiday –החופש הגדול Hofesh ha-dibur – Freedom of speech –חופש הדיבור Hufsha – Vacation –חופשה Hufsha mishpachtit – Family vacation –חופשה משפחתית Hofshi ze legamrei levad – To be free means to be completely on your own –חופשי זה לגמרי לבד Lakachat hofesh – To take days off –לקחת חופש Ani be-hofesh – I am on holiday –אני בחופש Latus, tisa – To fly, flight –לטוס, טיסה Tisa haloch va-shov – A Round trip flight –טיסה הלוך וָשוב Hazmana – Reservation, booking, order, invitation –הזמנה Chevrot hateufa zihu et ha-nekuda ha-regisha etsel ha-nosea ha-israeli, ha-chalom lehisthadreg le-machleket asakim – The airlines recognized the Israeli passenger’s soft spot, the dream to be upgraded to business class – חברות התעופה זיהו את הנקודה הרגישה אצל הנוסע הישראלי, החלום להשתדרג למחלקת עסקים Shidrug – Upgrade –שִדרוג Leshadreg mishehu – To upgrade someone –לשדרג מישהו Shudragti – I was upgraded –שוּדרגתי Lehishtadreg – To be upgraded –להשתדרג Havilat nofesh – Holiday package deal –חבילת נופש Ichur, ikuv – Delay –איחור, עיכוב Linchot, nechita – To land, landing –לנחות, נחיתה Lehmari, hamra’a – To take off, take off –להמריא, המְראה Moshav – Seat –מושב Lehazmin moshav – To reserve a seat – להזמין מושב Kartis aliya la-matos – Boarding pass –כרטיס עלייה למטוס Nose’a – Passenger –נוסע Ani nose’a – I am going –אני נוסע Ani Ha-nose’a – I am the passenger –אני הנוסע Rishum la-tisa – Check-in –רישום לַטיסה Kvuda, Mit’an – Luggage –כבוּדה, מטען Mizvada – Suitcase –מזוודה Tik yad – Hand bag –תיק יד Ma’avar – Transit –מַעֲבר Tisat hemshech – Connecting flight –טיסת הֶמשך   Playlist and Clips: Hava Alberstein – Shir Tishrei (Lyrics) Commercial – Hufsha Mishpachtit Yehuda Poliker – Hofshi Ze Legamrei Levad (Lyrics) Commercial – Haloch Va-shov TV2 Story – Shidrug, Upgrade Shlomo Artzi – Be-matos Silon (Lyrics) David Deor & Arkadi Duchin – Nose’a Tsafona (lyrics) Express Check-in commercial

#89 We’re All Going on a Summer Hofesh (Rerun)

Have you been to an inner-child workshop? If not, I think the universe is trying to tell you something. How does the new age lingo of spiritual enlightenment sound in Hebrew? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ze lo kara stam’- It didn’t happen just because – זה לא קרה סתם Ruach – Wind, spirit, ghost – רוח Ruchani – Spiritual – רוחני Ruchniki – New agey – רוחניקי Dibur ruchniki – New agey talk – דיבור רוחניקי Ruchnikiyoot – New age-ism – רוחניקיות Ruchnik – New age-ist – רוחניק “Mu’arim be-am” – Enlightened Ltd. – מוארים בע”מ “Ani isha, ani ela” – I am a woman, I am a goddess – אני אישה, אני אלה “Ani kosemet, ani machashefa, ani feia” – I am a magician, I am a witch, I am a fairy – אני קוסמת, אני מכשפה, אני פיה “Ani bidiyuk mesayemet nikuy shel 21 yom” – I am just finishing a 21 day long cleansing – אני בדיוק מסיימת ניקוי של 21 יום Shake-im – Shakes – שייקים “Bli she-tichnanti ze yatsa bul al yom kippur” – Without any foresight, it fell smack on yom kippur – בלי שתכננתי זה יצא בול על יום כיפור “Ein, ha-chayaim ha-ele mesunchranim she-ze mashehu” – This life is synchronized, it’s incredible – אין, החיים האלה מסוכרנים שזה משהו “Sholachat lecha energia shel hizuk, ahava ve-tmicha” – I am sending you energy of strength, love and support – שולחת לך אנרגיה של חיזוק, אהבה ותמיכה “Tsarich lekabel ma she-ha-yekum shole’ach” – We need to accept what the universe throws our way – צריך לקבל מה שהיקום שולח Yekum – Universe – יקום Elohima – God (f.) – אלוהימה Sadna, sadna’ot – Workshop, workshops – סדנה, סדנאות Sadnat ha-yeled ha-pnimi – The inner child workshop – סדנת הילד הפנימי Sadnat ts’chok – Laughter workshop – סדנת צחוק He-ara – Enlightenment – הארה Tikshur – Communicating with spirits or ghosts – תקשור Shefa – Abundance – שפע Lehitchaber la-shefa – To connect to the abundance – להתחבר לשפע Masa – journey – מסע Assiti massa madhim! – I’ve made an incredible journey – עשיתי מסע מדהים   Playlist and Clips: Mu’arim be-am Mu’arim be-am Youtube Channel Mosh Ben-Ari – Kach Mimeni Ha-Kol Ep. no. 66 – Ru’ach

#342 The Spiritually Enlightened

These days, it seems as if everything is measured by ratings and rankings. Businesses ask us to rate them even before we’ve left their doors. It’s all a bit too much sometimes. So how do we rank something in Hebrew? Guy explains the root דרג which includes within it the Hebrew words for army rank, escalators and the highest echelons. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Az erkod al madregot ha-rabanut – I’ll dance on the rabbinate stairs – אז ארקוד על מדרגות הרבנות Madrega, madregot – Steps, stairs – מדרגה, מדרגות Hadar madregot – Staircase – חדר מדרגות Madregot naot  – Escalator – מדרגות נעות, דרגנוע Darga, dargot – Rank, ranks – דרגה, דרגות Derug – Rating, ranking – דירוג Derug FIFA – FIFA rankings – דירוג פיפ”א Derug ashrai – Credit rating – דירוג אשראי Ledareg – To rank – לדרג Atem muzmanim ledareg otanu – You’re invited to rate us – אתם מוזמנים לדרג אותנו Israel medorget ba-makom ha-shmini be-hityakrut dirot ba-shana ha-achrona – Israel is ranked eighth in the world for its increased real estate prices in the past year – ישראל מדורגת במקום השמיני בהתייקרות דירות בשנה האחרונה Medoreget – Ranked (f.) – מדורגת Anachnu rotsim lir’ot eich hem medoragim – We want to see how they are rated – אנחנו רוצים לראות איך הם מדורגים Yotskim et ha-shament ha-chama al hakaramel behadraga – Gradually pour the hot cream on the caramel – יוצקים את השמנת החמה על הקרמל בהדרגה Be-hadraga – Gradually – בהדרגה Ve-toch kedei irbuv – And while mixing – ותוך כדי ערבוב Shidrug – Upgrade – שדרוג Lachzor – To go back – לחזור Leshachzer – To reconstruct – לשחזר Mishtadregim – Getting upgraded – משתדרגים Midrug – Rating (TV) – מדרוג “Ba-dragim ha-gvohim” – In the highest echelons – בדרגים הגבוהים   Playlist and Clips: Ha-kol Over Habibi – Blues Madregot Ha-rabanut (lyrics) Ha-yechida – Darga, dargot – Rank Israel medorget ba-makom ha-shmini Be-hadraga – Gradually Meshudragot – Pirsomet Danny Robas – Ani Ba Habaita Me-halaila (lyrics) Ep. 89 – Summer holiday

#341 Stairway to Heaven

The Hebrew word נוגע means touching and, just like in English, it has both a physical and emotional meaning. The root starts with the letter נ (nun), but in certain words based on this root, the נ disappears! Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Nag’ah ba-shamayim” – She touched the sky – נגעה בשמיים Hu naga – He touched – הוא נגע Hi nag’ah – She touched – היא נגעה “Kashe biladecha” – It’s hard without you – קשה בלעדיך  Ki nagata bi – Because I was moved by you – כי נגעת בי “Bach lo nogea” – It doesn’t touch you – בך לא נוגע Ze lo noge’a lecha/lach – It doesn’t concern you – זה לא נוגע לך Be-noge’a le-mashehu – Concerning something – בנוגע למשהו “Shalom, ze be-noeg’ea la-dira” – Hi, it’s about the apartment – שלום, זה בנוגע לדירה “Shalom, ze be-nog’ea la-oto” – Hi, it’s about the car – שלום, זה בנוגע לאוטו Noge’a la-lev – Touching, moving – נוגע ללב Mi naga li ba-dvarim? – Who touched my stuff? – מי נגע לי בדברים Al tiga, al tig’ee, al tig’u – Don’t touch – אל תיגע, אל תגעי, אל תגעו Al tisa – Don’t go (by vehicle) – אל תיסע Al tiga bi – Don’t touch me – אל תיגע בי “At lo yechola lagaat be-ke’ev” – You are not able to touch pain – את לא יכולה לגעת בכאב Na lo lagaat – Please do not touch – נא לא לגעת Negi’ah – Touching – נגיעה  “Tavshil im negiot limon” – A stew with a touch of lemon – תבשיל עם נגיעות לימון Maga – Touch (N.) – מגע Masach maga – Touch screen – מסך מגע Adshot maga – Contact lenses – עדשות מגע Le-lo maga yad adam? – Without human contact – ללא מגע יד אדם   Playlist and Clips: Mashina – Nag’ah ba-shamayim (lyrics) Sharon Lifshitz – Kashe biladecha (lyrics) Yehudit Ravits – Bach Lo Noge’a (lyrics) Polyakovim – At lo yechola lagaat be-ke’ev  Adshot maga – Contact lenses commercial Ep. 317 – Shomer Negi’ah

#340 Who Touched My Stuff!?

The word סתם can mean many things in Hebrew: ‘for no particular reason,’ ‘just kidding,’ and it also has many more linguistic uses. Today we’ll learn the most common uses of סתם by ‘enlightened’ Israelis, and hear an advert where Rivka from Jerusalem calls China to ask how long she should boil her rice. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Stam – Just like that, for no particular reason – סתם “Stam, hiyuch le-lo siba” – Just like that, a smile for no obvious reason – סתם, חיוך ללא סיבה “Stam ki ba li ledaber” – Just cause I feel like talking – סתם כי בא לי לדבר “Ani kan, ata sham, stam shney anashim” – I am here, you’re there, just two strangers – אני כאן, אתה שם, סתם שני אנשים “Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim” – A month from today we’ll be as good as new – חודש מהיום נהיה כמו חדשים  “Ani kan, ata sham, stam shney anashim” – I am here, you’re there, just two strangers – אני כאן, אתה שם, סתם שני אנשים “Stam, ratsiti lomar lach shoov” – For no reason, I wanted to tell you again – סתם, רציתי לומר לך שוב “Stam, ba li” – Just like that, I felt like it – סתם, בא לי “Stam masehu katan” – Just a small thing, nothing much – סתם משהו קטן At stam blondinit – You’re just another blond – את סתם בלונדינית ”Stam, ze lo nachon, anachnu lo bamizrach hatichon” – Just kidding, it’s not true, we are not in the Middle East – סתם, זה לא נכון, אנחנו לא במזרח התיכון Staaam – Just kidding – סתאאאאם Stam yatsati me-ha-baiyt – I left home in vain – סתם יצאתי מהבית “Achshav hakol nire nora stami” – Now everything seems so meaningless – עכשיו הכל נראה נורא סתמי ”Mi-kulam kibalti tshuva shlilit o kol miney tshuvot stamiyot” – I got a negative answer or vague answers from everybody – מכולם קיבלתי תשובה שלילית או כל מיני תשובות סתמיות Stamiyoot – Vagueness, randomness – סתמיות Be-stamiyoot – Without a clear intention – בסתמיות Hu amar et ze be-stamiyoot – He said it without a clear intention – הוא אמר את זה בסתמיות Stam echad – Just another guy – סתם אחד Lo stam echad – That’s a special person – לא סתם אחד Ze lo kara stam – It didn’t happen just like that, it happened for a reason – זה לא קרה סתם Min ha-stam – Probably – מן הסתם   Playlist and Clips: Achinoam Nini – Ha-hayim Yafim (lyrics) Stam Ki Ba Li Ledaber – Commercial Roni Dalumi – Stam Shnei Anashim (lyrics) Liran Aviv – Stam (lyrics) Lior Farhi – Stam Blondinit (lyrics) Teapacks – Stam (lyrics) Dudu Aharon – Kshe-tachzeri (lyrics) Tshuvot Stamiyot – Channel 2

#57 I’m Fed Up With Hebrew… ‘Staaam’! (Rerun)

The Hebrew dictionary says that מוצלח means “successful, accomplished.” But as Guy explains, מוצלח has some interesting nuanced uses that you really should discover. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Yossi, yeled sheli mutslach” – Yossi, my perfect boy – יוסי, ילד שלי מוצלח Lehatsliach (Hif’il) – To succeed – להצליח Mutslach – Good, excellent, perfect, successful – מוצלח “Eich legadel yeladim mutslachim yoter” – How to raise outstanding children – איך לגדל ילדים מוצלחים יותר “Ha-achayot ha-mutslachot sheli” – My perfect sisters – האחיות המוצלחות שלי Hinne shuv achalti yoter midai – Here again, I ate too much – הנה שוב אכלתי יותר מדיי Im lo hayiti kacha, ulai hayiti mutslachat – If I wasn’t like that, I might have been a better person – אם לא הייתי ככה, אולי הייתי מוצלחת Ha-date haya mamash mutslach – The date was really great – הדייט היה ממש מוצלח Ha-date lo haya mutslach – The date was not great – הדייט לא היה מוצלח Ha-yeshiva hayta mutslachat – The meeting was great – הישיבה הייתה מוצלחת Ha-yeshiva lo hayta mutslachat – The meeting was not great – הישיבה לא הייתה מוצלחת Ze lo seret mutslach – This movie is not great – זה לא סרט מוצלח Zot taarucha lo mutslachat – This exhibition is not great – זאת לא תערוכה מוצלחת  Ze lo haya raayon kaze mutslach – It wasn’t such an amazing idea – זה לא היה רעיון כזה מוצלח Ze atar pachot mutslach – This website is not great – זה אתר פחות מוצלח “Lihyot be-tik-tok ze lo omer she-hacheshbon mutslach” – To be on Tik-Tok doesn’t mean that the account is successful – להיות בטיקטוק זה לא אומר שהחשבון מוצלח Maavar mutslach! – Have a good move! – מעבר מוצלח Misada mutslachat meod – A great restaurant – מסעדה מוצלחת מאוד “Lo tsalachti et ha-perek ha-rishon” – I didn’t get through watching the first episode – לא צלחתי את הפרק הראשון Lo tsalachti et ha-sefer – I didn’t get through this book – לא צלחתי את הספר   Playlist and Clips: Ha-tarnegolim – Yossi, Yeled Sheli Mutslach (lyrics) Yeladim mutslachim yoter Ha-achayot ha-mutslachot sheli – trailer Aya Korem – Hinne Shuv (lyrics) Ep. 151 – Intensifiers and superlatives Ep. 223 – Eich

#339 That Date Was Somewhat Successful

The Hebrew word להצליח means to succeed, but there’s much more to it than just that. In past tense, we use הצליח to compliment a baker on their delicious cake, the owner of a well-behaved dog and even a parent whose child is an absolute sweetheart. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehatsliach – To succeed in doing something – להצליח “Ya binti tatslichi” – My daughter (Ar.), you’ll make it – יא בנתי תצליחי Tatslichi! Tatsliach! – Good luck – תצליחי, תצליח Ani me’achel lach she-tatslichi / lecha she-tatsliach – I wish you to be successful – אני מאחל לך שתצליחי, שתצליח Behatslacha – Good luck – בהצלחה Ani batuach she-tatsliach – I am sure you’ll succeed – אני בטוח שתצליח “She-tatsliach amen”, “She-tatslichi amen” – May you succeed – שתצליח אמן, שתצליחי אמן Halevai she-tatsliach – May you succeed – הלוואי שתצליח Lehatsliach be-gadol – To make it bigtime – להצליח בגדול Elef kabaim lo yatslichu lechabot oti – One thousand firefighters won’t succeed in putting out my fire – אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי “Eich tatslichi leshanot et atsmech” – How will you succeed in changing yourself? – איך תצליחי לשנות את עצמך Im at ro’a she-at lo matslicha lehagi’a, lo chashuv – If you see that you cannot make it, no worries – אם את רואה שאת לא מצליחה להגיע, לא חשוב Ata batuach she-tatsliach? – Are you sure you’ll be able to make it? – אתה בטוח שתצליח Eich lehatsliach be-ritsot arukot – How to succeed in long runs – איך להצליח בריצות ארוכות Eich lehatsliach ba-limudim – How to succeed in school – איך להצליח בלימודים Eich lehatsliach ba-hayim – How to succeed in life – איך להצליח בחיים Eich lehatsliach ba-asakim – How to succeed in business – איך להצליח בעסקים Eich lehatsliach be-instagram – How to succeed on Instagram – איך להצליח באינסטגרם Eich lehatsliach im ugat gvina – How to succeed with cheesecake – איך להצליח עם עוגת גבינה Eich lehatsliach im haverim – How to succeed with friends – איך להצליח עם חברים Eich lehatsliach im banot – How to succeed with girls – איך להצליח עם בנות Hitsliach lecha! Hitsliach lach! Hitsliach lachem! – You did a great job – הצליח לך! הצליח לכם! Hitsliach lo itach – He lucked out with you – הצליח לו איתך Matslichan, matslichanit – Successful person – מצליחן, מצליחנית   Playlist and Clips: Sarit Hadad – Ani Od Zocheret (lyrics) Doda – Elef Kaba’im (lyrics) Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach ahava (lyrics) Eich Lehatsliach be-ritsot arukot Ep. 29 – Shitat Matsli’ach Ep. 276 – Lechabot

#338 I Am Sure You’ll Succeed

Nothing pairs better with a hot and humid Israeli summer than מזגן, air conditioning. So what should we say to the taxi driver who's got all the windows rolled down? And why did the air temperature in our trains make such big national headlines? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mazgan – Air conditioning – מזגן “Erkondishen” – “air condition” – אייר קונדישן “Efshar mazgan?” – Could you put on the aircon? – אפשר מזגן Ata yachol lasim mazgan ‘vaksha? – Could you put the mazgan please? – אתה יכול לשים מזגן ‘בקשה Yesh mazgan? – Is there aircon? – יש מזגן Efshar lehadlik mazgan? – Could you turn the air conditioner on? – אפשר להדליק מזגן Efshar lechabot et ha-mazgan? – Could you turn off the air conditioner? – אפשר לכבות את המזגן Ha-mazgan hachi chadshani – The most innovative air conditioner – המזגן הכי חדשני Mazgenei tornado, Mazganim shel chevrat tornado – Tornado air conditioning units – מזגני טורנדו, מזגנים של חברת טורנדו Kar li ba-mazgan tamid – I am always cold in the air conditioner – קר לי במזגן תמיד “Ha-olam ktsat mitnahel lefi ha-banim” – The world is run according to the guys – העולם קצת מתנהל לפי הבנים Matkinei ha-mazganim – The aircon installers – מתקיני המזגנים Matkin – Installer – מתקין Hatkana – Installation – התקנה Technai mazganim – Aircon repairman – טכנאי מזגנים Shalat – Remote control – שלט Mizug avir – Air conditioning – מיזוג אוויר Takala be-maarechet mizug ha-avir – Fault in the air conditioning system – תקלה במערכת מיזוג האוויר Yesh be-aya ba-mizug – There’s a problem with the mizug – יש בעיה במיזוג   Playlist and Clips: Mazgan – Pirsomet Mazgan in Arabic Mazgan – Pirsomet The Minister of Transport about Mazgan Matkinei ha-mazganim Noa Kirel & Agam Buchbut – Etsel Ha-doda Ve-ha-dod (lyrics) Ep. 207 – Lehadlik Ep. 252- Shalat Ep. 276 – Lechabot

#337 Would You Turn On the Air Con?

It’s so hot in Tel Aviv, you cannot believe it. Ham! But if you want to say, “I am hot”, don’t translate directly from English to Hebrew. Listen to this episode first. Without your kids. You’ll understand in a minute. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ham – Hot, angry, horny – חם Haya ham – It was hot – היה חם Yihye ham – It will be hot – יהיה חם Ham! – It’s hot – חם! Ha-bos sheli ham alay – My boss is angry at me – הבוס שלי חם עליי Hu ham esh, Hi hama esh – He’s horny, she’s horny – הוא חם אש, היא חמה אש Haya li ham – I was hot – היה לי חם Ham li – I am hot – חם לי Ani ham – I am horny – אני חם Haya li ham – I was hot – היה לי חם Gal hom – Heatwave – גל חום Hom – Heat, fever – חום Yesh lo hom gavoha – He’s got high fever – יש לו חום גבוה Mehamem eize marak kufsaot – I am heating up canned soup – מחמם איזה מרק קופסאות Lehamem – To warm, heat up, to stir up, to inflame – לחמם Tehamem ta’shnitzel – Heat up the schnitzel – תחמם ת’שניצל Ma at/a mehamem/et? – Why are you stirring things up? – מה אתה מחמם? מה את מחממת? Himum – Heating, Warming – חימום Himum koli – Vocal warmup – חימום קולי Lehithamem – To get hot / to become angry – להתחמם Ma ata mit’hamem – Why are you getting so angry? – מה אתה מתחמם? Ham, ham, mithamem – Warm, warm, getting warmer – חם, חם, מתחמם Hamam (Arabic) – Bathroom – חמאם, حمام   Playlist and Clips: Yuval Banai – Makat Shemesh (lyrics) Danny Litani – Yahas Ham (lyrics) Gary Eckstein – Haya Li Tov (lyrics) Shlomo Artzi – Hom Yuli August (lyrics) Ehud Banai – Mahari Na (lyrics) Gidi Gov – Erev Avud (lyrics) Shiran Yosef – himum koli (vocal warm-up) Israeli Ministry of Health – Heatwave campaign Zehava Ben – Ahava Asura (lyrics)

#117 It’s Getting Hot in Here (Rerun)

A bite-size podcast showcasing modern Hebrew and its slang. Host Guy Sharett explains what we can learn about Israeli psyche, society, and culture through the Hebrew language.

hubhopper

Streetwise Hebrew

hubhopper