סימן תקמ"טלהענות ד' תעניתים ובו ב' סעיפיםא חייבים להתענות בתשעה באב ובי"ז בתמוז ובג' בתשרי ובעשרה בטבת, מפני דברים הרעים שאירעו בהםסימן תק"נ הבדל שיש בין ט' באב ליתר צומות ובו ד' סעיפיםא הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו, ואסור לפרוץ גדר. הגה: מיהו עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה, אין להתענות. ואפילו אינן מצטערות, אינן מחויבות להתענות, אלא שנהגו להחמיר. ודוקא בשלושה צומות, אבל בתשעה באב מחוייבות להשליםב צומות הללו, חוץ מתשעה באב, מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום

Weekly Halacha by Rabbi Eisenberger - וועכענטליכע הלכה דורך הרב אייזענבערגער

הלכות עשרה בטבת

ג נר שיש לו שתי פיות, עולה לו בשביל שניםד מלא קערה שמן והקיפה פתילות, אם כפה עליה כלי, כל פתילה עולה בשביל נר אחד, לא כפה עליה כלי, אפלו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה. הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעיגול, דהוי כמדורה. ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ"א מאחר שכל נר מבדל הרבה מחבירו. ויזהרו כשעושים נרות אפילו בשעוה, שאין לדבקן יחד ולהדליקן, דהוי כמדורה, אפילו בנרות של שבת ויום־טוב יזהרו שלא לעשות כן

הלכות חנוכה סימן תרע"א ג' וד

סימן תרע"אסדר הדלקת נר חנכה ומקום הנחתו ובו שמונה סעיפיםא צריך לזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, ואפלו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליקב כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל אחרון יהיו שמונה. ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר. הגה: ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק, וכן המנהג פשוט. ויזהרו לתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהא הכר כמה נרות מדליקין

הלכות חנוכה סימן תרע"א סעיף א' וב

הלכות חנוכהדברים האסורים והמותרים בחנוכה ובו ג' סעיפיםא בכ"ה בכסליו (מתחילין) שמונת ימי חנוכה, ואסורים בהספד ותענית, אבל מותרין בעשיית מלאכה. ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות, ויש מי שאומר שאין להקל להםב ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה. הגה: ויש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפראג). ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצוה. יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויבג אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו. הגה: ואין מתענין יום שמת בו אב או אם. ותענית חלום בחנוכה עיין לעיל סימן תקס"ח סעיף ה'. ולענין צידוק הדין עיין לעיל בהלכות ראש חודש סימן ת"כ ס"ב בהגה, ועיין להלן סימן תרפ"ג 

הלכות חנוכה סימן תר"ע

הלכות סוכהסימן תרכ"הא "בסוכות תשבו שבעת ימים" וגו' "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", הם ענני הכבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש. הגה: ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יום כפור, דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה

הלכות סוכה

הלכות יום הכפוריםסדר ערב יום הכיפורים ובו ב' סעיפיםא מצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה הגה: ואסור להתענות בו אפילו תענית חלום. ואם נדר להתענות בו, עיין לעיל סי' תק"ע סעיף ב ב אין נופלים על פניהם בערב יום הכיפורים הגה: וגם אין אומרים "למנצח" ו"מזמור לתודה". גם אין אומרים קודם עלות השחר הרבה סליחות. ויש מקומות נוהגים להרבות בסליחות, והכל לפי המנהג. ולענין אמירת "אבינו מלכנו" בערב יום כיפור, יש בו מחלוקת בין אחרונים. ומנהג עירי שלא לאומרו, כי אם כשחל יום כיפור בשבת, שאין אומרים בו "אבינו מלכנו", אז אמרינן אותו ערב יום כיפור שחרית

הלכות ערב יום הכפורים

סדר תפילת עשרת ימי תשובה וראש השנהובו ט' סעיפיםא בעשרת ימי תשובה אומר: "המלך הקדוש", "המלך המשפט". ואם טעה או שהוא מסופק, אם הוא ב"המלך הקדוש" – חוזר לראש. ואם הוא ב"המלך המשפט", אם נזכר קודם שעקר רגליו, חוזר לברכת "השיבה", ואומר משם ואילך על הסדר. ואם לא נזכר עד שעקר רגליו (עיין לעיל סוף סימן קי"ז), חוזר לראש (ועיין לעיל סימן קי"חב אם אמר "האל הקדוש", ותוך כדי דיבור נזכר ואמר "המלך הקדוש", אינו צריך לחזור. וכן הדין בהמלך המשפט

הלכות עשרת ימי תשובה

מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה. (ויש נוהגין לטבול בערב ראש השנה משום קרי) ויש מקומות נוהגין לילך על הקברות ולהרבות שם בתחינות, ונותנים שם צדקה לעניים

הלכות ערב ראש השנה

סימן תקפ"א סעיף גאין נופלים על פניהם בערב ראש השנה בתפילה, אף על פי שנופלים על פניהם באשמורת בסליחות. ואין תוקעין בערב ראש השנה

תפילת שחרית ערב ראש השנה

סעיף ב נוהגין להתענות ערב ראש השנה *הגה: והמדקדקים נהגו שכל אחד מתענה עשרה ימים (מרדכי סוף פרק קמא דראש השנה וריש יומא), וכן נכון לעשות.‏‏ וכל אלו התעניות, אין צריכין להשלים ואין קורין בהם ויחל, אפילו ערב ראש השנה. ועיין לעיל סימן תרס"ב סעיף ב'. ואם חל ברית מילה בערב ראש השנה, יכולים לאכול ורבים נוהגין לאכול בערב ראש השנה קודם עלות השחר (מהרי"ל), משום דרכי האמורי, שהיו נוהגים להתענות בערב חגיהם. ויכולין לאכול בלא תנאי, אחר שכן נהגו

הלכות תענית בערב ראש השנה

הלכות ראש השנה ימי תחנונים וערב ראש השנה ובו ד' סעיפים סעיף א נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים, מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים *הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפילה שחרית. ויש מקומות שתוקעין גם כן ערבית. ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה. ואם חל ראש השנה שני (או) שלישי, אז מתחילין מיום ראשון שבוע שלפניו ואבֵל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבית הכנסת לשמוע הסליחות, מלבד בערב ראש השנה שמרבים סליחות, יכול האבל ליכנס לבית הכנסת וידקדקו לחזר אחר שליח ציבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא, שיתפלל סליחות וימים נוראים, ושיהא בן שלושים שנים, גם שיהא נשוי (כל בו). מיהו כל ישראל כשרים הם, רק שיהיה מרוצה לקהל. אבל אם מתפלל בחוזקה, אין עונין אחריו אמן. וכן צריך שיוציא כל אדם בתפילתו. ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו, גם אוהביו אינם יוצאים בתפילתו *ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל היום

הלכות חודש אלול

סעיף ב יברך המוציא לחם מן הארץ *(ואם רבים מסובים יכוונו לבם לשמוע ברכה ויענו אמן והמברך יכוין לאמן שאומרים) (אור זרוע). *ויתן ריוח בין לחם ובין מן

הלכות ברכת המוציא

סימן קס"ז מקום וזמן הבציעה, ומי הוא הבוצע ובו י סעיפים סעיף א בוצע בפת במקום שנאפה היטב *(ובפת דידן יש לבצוע בצד הפת ויחתוך מעט מצד העליון והתחתון) .ויחתוך פרוסת הבציעה וצריך לחתוך מעט שאם יאחוז בפרוסה יעלה שאר ככר עמו שאם לא כן חשוב כפרוסה ויניחנה מחוברת לפת ויתחיל לברך ואחר שסיים הברכה יפרידנה כדי שתכלה הברכה בעוד שהפת שלם ולא יבצע פרוסה קטנה מפני שנראה כצר עין ולא פרוסה יותר מכביצה מפני שנראה כרעבתן הגה: ובשבת לא יחתוך בככר עד אחר הברכה כדי שיהיו הככרות שלימות (תוספות ומרדכי פרק כיצד מברכין). ומכל מקום אם שכח וחתך כמו בחול אינו מזיק (מרדכי). ונראה הא דלא יבצע יותר מכביצה היינו דוקא בחול ואוכל לבדו אבל בשבת או שאוכל עם הרבה בני אדם וצריך ליתן מן הפרוסה לכל אחד כזית מותר לבצוע כפי מה שצריך לו

דיני בציעת הפת

הלכות בציעת הפת דין הפסקה בין בציעה לנטילה ובו סעיף א סעיף א יש אומרים שאין צריך ליזהר מלהפסיק בין נטילה להמוציא ויש אומרים שצריך ליזהר וטוב ליזהר. ואם שהה כדי הילוך כ"ב אמה מקרי הפסק

הלכות נטילת ידים להמוציא

סעיף ח יש מי שאומר דבמקום שאין פלטר מצוי כלל, מותר אפילו של בעלי הבתים (ואינו צריך להמתין על פת כשר, וכן נוהגין)

היכי תמצא שמותר אפילו פת בעלי הבתים

שלום עליכם, די וועכענטליכע הלכה פאדקעס רעליסט יעדע זונטאג הלכה למעשה עפעסאד'ס, קורץ און שארף Welcome to the Weekly Halacha Podcast. Enjoy short bites of Halacha every Sunday by Rabbi Eisenberger.

hubhopper

Weekly Halacha by Rabbi Eisenberger - וועכענטליכע הלכה דורך ...

hubhopper